גן עדן וגיהינום.
Posted: Tue May 16, 2023 7:56 am
אדם וכלבו הלכו לאורך כביש.
כשחלפו קרוב לעץ ענק, ברק פגע בשניהם.
אבל האיש לא שם לב שהם כבר עזבו את העולם הזה, והמשיך לשוטט עם החיה שלו.
"לפעמים המתים צריכים קצת זמן כדי להיות מודעים למצבם החדש..."
הטיול היה ארוך מאוד, הוביל בעלייה ובירידה, השמש בערה, והם היו מזיעים וצמאים. בעיקול הדרך ראו שער שיש יפהפה המוביל לכיכר מרוצפת זהב ובאמצע מזרקה שממנה זרמו מים צלולים.
המשוטט פנה אל האיש השומר על השער.
"אחר הצהריים טובים."
"יום טוב", ענה השומר.
"זה מקום יפהפה, איך קוראים לו?"
"זה גן עדן."
"איזה מזל שהגענו לגן עדן, כי אנו צמאים מאוד."
"אתה מוזמן להיכנס ולשתות את כל המים שאתה רוצה", אמר השומר והצביע על המזרקה.
"גם הכלב שלי צמא."
"אני מצטער," אמר השומר.
"אין להכניס בעלי חיים".
האיש התאכזב כי הצמא שלו היה גדול, אבל הוא לא רצה לשתות לבד.
הוא הודה לשומר והמשיך הלאה.
לאחר שנדדו במעלה הגבעה במשך זמן רב, הם הגיעו למקום עם שער ישן שנפתח אל שביל עצים של אדמה מהודקת.
בצל אחד העצים שכב אדם עם כובעו תחוב במצחו, כאילו ישן.
"צהריים טובים," אמר המטייל.
האיש הנהן.
"אנחנו מאוד צמאים, הכלב שלי ואני."
"שם בין האבנים מעיין", אמר האיש והצביע על המקום.
"אתה יכול לשתות כרצונך."
האיש והכלב הלכו אל המעיין והרוו את צימאונם.
שוב הודה המשוטט.
"בוא שוב כשתרצה", ענה האיש.
"אגב, איך קוראים למקום הזה?"
"גן העדן."
"גן העדן?
אבל השומר בשער השיש אמר לי ששם נמצא גן עדן".
"זה לא היה גן עדן, זה היה גיהנום."
הנודד היה מבולבל.
"אתה צריך לאסור עליהם להשתמש בשמך! המידע השקרי הזה יגרום להרבה בלבול!"
[/צֶבַע]
"ממש לא. למען האמת, הם עושים לנו טובה גדולה. כי שם נשאר כל מי שמצליח לנטוש את החברים הכי טובים שלו", ענה לו השומר.
[/צֶבַע]
