הכרה-אשליה
Posted: Fri Oct 21, 2022 8:32 pm
אשליה
שהמדיטציה הבאה תיקרא ותורגש לאט אני ושלי אשליות.
ובכל זאת כל המשפטים החשובים לנו מכילים את המילים האלה האם אני קיים? האם אני קיים? האם אני קיים כשאני מסתכל על עצמי, מצטמצם לגופניות שלי, אני מזהה עצמי קיים. אבל כשאני מנסה להסתכל מאחורי מראת הקסם ולמקד את תשומת ליבי בפנים, אני לא מצליח לגלות "אני". אני רואה אז חומר שממנו צמח האני הפנימי שלי-אבל האם אני מורכב מהחומר הזה? הגוף הוא הבית, מקדש הנשמה. זהו רכב שהופך את הנסיעה בתוך המימד הפיזי לחווית. במונחים עכשוויים, לא יותר מ"חליפת נתונים" שדרכה אנו יכולים "לתפוס" רשמים חושיים. אז הגוף הוא צורה-האם יש לו מהות?
מי זה בשביל מי התחושות האלה קיימות?
ל"מי" הם מיועדים?
"מי" או "מה" הוא זה שמקבל אותם?
"מה" זה הפנים? מהו המהות הפנימית של מה שגורם לנו לחוות שאנחנו "להיות" האם אני חולם את הווייתי?
האם אני חולם?
על ידי מי"? למה? מי אני ???
לא יכול להיות נצח בארעיות. לא יכולה להיות ארעיות בנצח. לא יכול להיות שום דבר מוחלט, וכמו כן שום דבר יחסי. התפיסה מבוססת על דמיון והדמיון מרחף ברוח האשליה. קסם הידע פסול כנגד כל אשליה. אשליה היא לא שקר ולא אמת, אלא חוסר גוף. בטלה אינה אלא ריקנות. כך אני מזהה את העולם-בכך שאני רואה שהוא לא קיים. הונאה-החיים הם הונאה אבל אם "החיים" הם אחת מאינספור האשליות האפשריות, האם יש אמת שנמשכת? האם יש אמת מעבר לכל ארעיות? האם ההוויה שלי יכולה לצאת מהאוקיינוס העמוק של הטעות והאשליה?
שום דבר אינו האמת. האמת היא כלום. הכל זה כלום.
