

אנחנו בני אלמוות. אנחנו רוח.
כשגדלתי, החיים שלי היו כמו החיים של כולם.
שיחקתי, תמיד הרגשתי מוגן על ידי המשפחה שלי והיו לי הרבה חברים. נסיבות החיים ניחמו אותי מאוד, ידעתי את זה ותמיד הרגשתי הכרת תודה על כך.
כשהייתי בן 14, אבא שלי נפטר פתאום בגיל 47. והכל השתנה. הוא עמד לכסח את הדשא, נפל ומת מהתקף לב. כל העניין הזה לא לקח 30 שניות. עמדתי לעזוב את הבית כדי לקבל מתנת יום הולדת לאמא שלי, שיום ההולדת שלה חל עד מחר, כשאני-בהליכה לתחנת האוטובוס-פניתי הביתה, כי שכחתי את הארנק. כשחזרתי הביתה, אחי רץ דרך דלת המרפסת כשהוא צועק ובוכה שאבא נפל.
רופאי חירום הגיעו תוך שלוש דקות אבל לא הייתה להם שום סיכוי להחזיר את אבי לחיים. המשפחה נסעה יחד איתם למרפאה באוניברסיטה-נשארתי בבית והודעתי והתקשרתי בטלפון למשפחה הרחבה ולכמה חברים.
הלוויה של אבי הייתה טקס גדול מאוד. מאות אנשים התאספו סביב והיו הרבה הרבה זרים. כאשר הארון הונח לתוך האדמה החפורה, באו שתי ציפורים וישבו עליו בציוץ. כולם בכו-פשוט לא יכולתי. איבדתי את אבא שלי, אבל לא יכולתי לבכות. איכשהו הרגשתי שהוא לא נעלם.
השנים חלפו, גדלתי, הגעתי לגיל ההתבגרות והפכתי למבוגר צעיר. היום, אני בן 54 ועדיין חושב על אבא שלי כל יום. הוא עדיין חלק מאוד חי מהחיים שלי, למרות שלא ראיתי אותו פיזית יותר מ-40 שנה.
אני מדיום. יש לי הרבה חלומות צלולים, חזיונות ומגע קרוב מאוד ל"עולם האחר". החלק השני הזה של מה שאנחנו מכנים מציאות הפך יותר ויותר לעולם הראשון שלי, כשאני חושב על קבלת החלטות בחיים.
לאחר ההשבעה הרוחנית שלי דרך השמים והמלאכים שלי באביב 1994, קיבלתי תובנה מקרוב במה שנקרא: "אנחנו לא בני אדם שיש להם חוויה רוחנית-אנחנו רוחניים יצורים בעלי חוויה אנושית“.
הרגשתי את המילים האלה, באמת נשמתי אותן פנימה, כמו שאני עדיין עושה עכשיו.
אשתי לעתיד, אנג'לה, עוברת כעת זמנים קשים. היא הייתה חיילת במשך רוב חייה הבוגרים, וכעת היא סובלת מסרטן. אם לא יבוא נס, אני לא באמת רוצה לחשוב יותר בנושא הזה.
אנג'לה, כל מה שאני יכול לעשות זה להרגיע את דעתך ולהרגיע אותך. אני רוצה שתמיד תשמרו על האמונה והאמון בשמים שלמעלה. החיים הם משחק וידאו, המציאות היא מגרש משחקים, כתבתי פעם. אנחנו רוחות של קיום אלמוות וגן עדן אכן אמיתי יותר ממה שכביכול המציאות הסובבת אותנו היא. יש לי סוג של תובנה לגבי "העולם האחר" הזה וכל מה שאני יכול לעשות זה להבטיח לך שגן עדן הוא אמיתי. אני יודע, שאני לא באמת יכול לחלוק את התובנה הזו עם אחרים לפני שהגיע הזמן-אתה רק צריך לסמוך ולהאמין למילים שלי.
בחיים, אנחנו כמו להיות שחקנים. ושחקן טוב משחק בכל תפקיד, לא רק המלך או המלכה. הוא משחק את הקבצן, את הזונה, את עורך הדין ואת הרועה. הכל עניין של חוויה וביטוי עצמי לשם התגלמותנו. כאשר אנו אוספים פרספקטיבה רוחנית על החיים, הבעיות והקשיים של החיים מטפלים. הם עלולים אפילו להיעלם לנגד עינינו, לגרום לנשמה בת אלמוות לא ניתן לפגוע במהותה. זה פשוט יכול להישמט מהמשחק, כשמגיע הזמן לכך והלקח נלמד.
תפילותינו נשמעות.
יש מקור אלוהי לאהבה ותמיד יש סיבה לתקווה.
מלאך שלי, אני רוצה שתמיד תשמור על האמונה. ניסים הם אמיתיים.
אני אוהב אותך.

