

ראיון ברדיו על עב"מים ועניינים עולמיים
________________________________________________
brah: קודם כל אני רוצה להודות לך מאוד על ההזמנה הידידותית להופעה ועל קבלת הפנים הנעימה. הנושא שאנחנו עומדים לדבר עליו נדחה מצדדים רבים כ"איזוטרי איכשהו", אך יש לו רקע אמיתי מאוד. אני רוצה להזמין את כל השומעים לבחון את סביבתם ואת בני האדם בעין נראית לדברים הללו, עליהם נדון עוד רגע. אז בואו נתחיל.
1. מה יש לך לומר על נושא החייזרים מנקודת המבט שלך?
ראשית, ברצוני לבקש ממך לתת למחשבותיך לנדוד לעבר הקוסמוס. הקוסמוס-ולפי שעה אני מתכוון רק ל"קוסמוס החומרי"-הוא עצום. יפה וענק. על פי המדענים, גילו של הקוסמוס מתוארך לכ-14-15 מיליארד שנים. לפי ההינדים, יקום חי 311 טריליון שנים ממלכתיות, כך שאנו נמצאים בחיתולינו מבחינה קוסמית. כשהקוסמוס בן 14-15 מיליארד שנים, התפשטותו גדולה עוד יותר: כ-47.2 מיליארד שנות אור. שנת אור אחת היא המרחק שאור הנראה צריך לעבור כדי לחצות את הקוסמוס בתוך שנת כדור הארץ אחת. מהירות האור היא כ-300,000 מטר לשנייה. צליל מתפשט במהירות של קצת יותר מ-1,000 ק"מ לשעה.
אנו חיים באחת מאינספור גלקסיות, שאנו קוראים לה שביל החלב. שביל החלב הגלוי שלנו ללא הילת החומר האפל הוא בקוטר של כ-100,000 שנות אור ויש בו כ-200-400 מיליארד כוכבים. שמשות כמו שלנו וקטנות יותר ויותר. לרבים מאוד מהם-רובם-יש כוכבי לכת מקובצים סביבם. מערכת השמש שלנו ממוקמת במה שמכונה "זרוע אוריון" של שביל החלב, שמקבלת משמעות מסוימת במתן שמות מכיוון שתושבי אוריון שולטים בגזרה זו של הגלקסיה בהנהגתו של אטון. אטון הוא המאסטר של פדרציית אוריון, שיחד עם האפורים עוסקת בניצול טורף של מערכות פלנטריות שלמות בזה
מגזר שביל החלב.
הבה נשקול את הדברים הבאים: אם רק ל-1% מהשמשות בשביל החלב יש כוכבי לכת, ורק 1% מהם מיושבים, ושוב רק 1% מהם נושאים חיים תבוניים, המגזר הזה שופע אחים כוכבים. וזה רק בשביל החלב שלנו. יש מיליארדי גלקסיות כמו שלנו.
חיי חייזרים הם אמיתיים. וגם מצא את דרכו לכדור הארץ. משחר הימים. למען האמת, אנחנו זרעי כוכבים. האינדיאנים ההופיים של צפון אמריקה אומרים שאנחנו כרגע האנושות הרביעית שמאכלסת את כדור הארץ הזה. הציוויליזציות המתקדמות הקודמות נהרסו על ידי קטסטרופות מחזוריות. האחרון שבהם היה המבול המוזכר בתנ"ך, אשר בלע את שתי האימפריות הגדולות אטלנטיס ולמוריה. המבול הזה הגיע דרך הופעתו התקופתית של ניבירו, מה שנקרא ננס חום, מיני-שמש עם מערכת פלנטרית קטנה, שאיתה אנו חיים במערכת כוכבים כפולה. מסלולו של ניבירו סביב השמש הצהובה שלנו הוא כזה שלוקח כ-3,600 שנים להתקרב אלינו.

ועכשיו שוב הגיע הזמן, כשהוא יתקרב למערכת שלנו. חשוב לא להיבהל מזה ולדעת בתוקף שהפעם הכל יסתדר. גן עדן ידאג לנו וידריך אותנו בבטחה דרך הסכנות של הימים הקרובים. בעבר של מערכת השמש שלנו, המפגש עם ניבירו הוביל שוב ושוב לאסונות. לדוגמה, חגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק הייתה פעם כוכב לכת שהמדען הסובייטי S.V. Orlov כינה "פאטון". שם פרטי עתיק אחר היה מרדוך. כוכב הלכת הזה התנגש באחד מהירחים ניבירוס ושניהם נקרעו לגזרים בהתנגשות. כשזה קרה תושבי פאטון הצילו את עצמם בשני כוכבי הלכת הפנימיים מאדים וכדור הארץ. הם חצו את הגנום של ההומינידים הארציים עם הגנים-המפותחים יותר-שלהם ויצרו הומו סאפיינס. אז אנחנו באמת זרעי כוכבים. הארכיטיפ "מין הומיני" נפוץ בקוסמוס, החיים נוטים להתבטא בדרכים דומות תמיד.
